יום שבת, 20 בנובמבר 2010

וואלה, זה עובד.

ביום שני ה15/11/10, נכנס הדולר הראשון. ישבנו כולם באחד הבתים וכמו בכל ישיבה שלנו, פיזרנו אוכל על השולחן וכמובן שההורים לא הפסיקו לצחוק עלינו שאנחנו מוציאים יותר כסף על אוכל מאשר מכניסים כסף. וואלה, לא התחשבנו. מי שיש לו כסף מוציא כי הפכנו לגוש אחד. לא מתחשבנים! התגובה שלנו היתה, חכו, אנחנו עוד נחזיר את הכסף הזה.

התחלנו לעבוד, אין טלפונים, אין גורמים מפריעים, הפסיקו ההסעות וכל הריכוז נמצא אך ורק בארבעת המחשבים שבשולחן. כל אחד מתעסק במשהו אחר, מדבר, מגיב וכל מה שכרוך והנה זה מגיע, 16 דולר ראשונים במכה אחת! צהלולים מוזיקה וריקודים, מה לא היה שם. ובוא נזכור שזה רק 16 דולר ל4 אנשים אבל הכסף הגיע בלי הוצאות (חוץ מהאוכל שהזכרנו קודם).

התרגשות מטורפת, בעיטה של אנרגיה, פרץ של מוטיבציה. אימצנו לעצמו את השיר Like a G6 לשיר ההצלחה שלנו. רוקדים שמחים וצוהלים אנחנו ממשיכים לעבוד.

זה ממשיך וממשיך לעלות, עוד 16 דולר, עוד 12 דולר, עוד 4 דולר. כל דולר שנכנס שמחה גדולה בבית. ההורים יוצאים כל רגע לבדוק על כמה אנחנו עומדים והחיוך עומד להם על השפתיים. ואנחנו, אנחנו מצידנו אומרים להם: "אמרנו לכם, הנה החזרנו את הפלאפל של היום וגם את הפיצה של אתמול ואת האלכוהול מיום שישי" (טוב קצת הגזמנו). טוב, בוא לא נשקר לעצמנו. את האלכוהול לא החזרנו. את אותו הערב סיכמנו עם 56$ בחשבון וחיוכים מפה לאוזן כי הצלחנו, אפשר לעשות את הכסף הזה. זה לא עבודה בעיניים!

 מזלווף :)

4 תגובות:

  1. נחמד שיש לכם אחד את השני , אני בערך בגילכם. גם בצבא. שיהיה בהצלחה מאוד מזדהה איתכם

    השבמחק
  2. עצם זה שיש לנו אחד את השני זה מוטיבציה של החיים. תודה רבה.. שיהיה בהצלחה גם לך :)

    השבמחק
  3. יפה יפה... כל הכבוד חבר'ה
    אני גם מתחיל בתחום ואני נכנס לזה ביחד עם חבר, ששנינו רוצים להתחיל להרוויח מזה

    מקווים לשאוב ממכם עוד קצת מוטיבציה ורעב, ומחכים לדולר הראשון כדי שנוכל לראות שבאמת אפשר לעשות את הכסף הזה.

    ח"ח!

    השבמחק
  4. נשמח להיות בקשר וללמוד אחד מהשני... שיהיה בהצלחה עם הדולר הראשון והמון הצלחה בהמשך :)

    השבמחק